חברי הכנסת בלעו את הלוקש של לובי הקריפטו
ועדת הכספים קיימה השבוע דיון מהיר בנוגע לחסמים
בנקאיים וחסמי מס בתחום הקריפטו. את הדיון יזם חבר הכנסת ולדימיר בליאק מיש עתיד,
בתמיכת חברי הכנסת אוהד טל, דן אילוז, ינון אזולאי ויצחק קרויזר.
נוסח ההצעה לדיון זהה כמעט אחד לאחד
למה שאומר לוביסט חברות הקריפטו בישראל
ניר הירשמן, לפיו "הגיע הזמן שישראל תפעל ותעודד את התעשיה במקום להבריח
אותה". האמנם ?
חבר הכנסת בליאק בטוח שכן. גם לפי ינון אזולאי, "זה מייצר
מקומות עבודה מכובדים ואפשר לעודד השקעה גם בקריפטו". לפי חברת הכנסת שרן
השכל "ענף הקריפטו הוא אפיק השקעה טוב לישראלים שנמצאים במצוקה כלכלית",
ולא למשל, ענף של מסחטה טורפנית של משקיעים לא מיומנים, שהסיכוי שלהם
להפסיד את כל ההשקעה די גבוה.
נדב נגר, נציג רשות המסים הודה בקושי של מחזיקי קריפטו לשלם מס, "הופכים אנשים נורמטיבים לעברייני מס". הסיבה, לדבריו,
היא סירוב הבנקים לקבל את הכסף. הפתרון שמצאו ברשות בינואר השנה, הוא לאפשר תשלום
של המס בלבד, ללא הכנסת כל כספי הקריפטו מחו"ל לישראל, ישירות לקופת המדינה. הפתרון
לא פתר דבר. עד כה הוגשה בקשה אחת בלבד לכך, והטיפול בה נמשך כמה שבועות ועדיין לא
הסתיים. הסיבה היא שגם בנוהל המיוחד, בנק ישראל הטיל על רשות המסים לבצע
בדיקות למניעת הלבנת הון.
נציג איגוד הבנקים הסביר שהם מסרבים להרבה מהעברות כספים
לישראל שמקורם בקריפטו, משום המחוקק הטיל עליהם תפקיד של שומר סף שתפקידו לוודא
שהכסף לא מעורב בפשיעה או טרור והפחד מקנסות גדולים גורם להם להטיל קשיים על הכנסת
כספים אלו לישראל.
מי שדייקה את דבריו היא עורכת הדין אדוה יגואר גל. לדבריה,
"רשות המסים לא אשמה, כי הם רוצים את המסים. הבנקים לא אשמים, כי הם חוששים
מקנסות מארגון ה FATF" (כח המשימה הבינלאומי למניעת הלבנת
הון ומימון טרור, א.ר.)
הפתרון האפקטיבי היום, לדבריה, הוא לייצר חוות דעת מומחים
לדרישת הבנקים לגבי נתיב הכסף וניהול משא ומתן משפטי מולם – הליך מסורבל שעולה עשרות
אלפי שקלים ללקוח, ועדיף להמיר אותו בסכמת בדיקות פחות מפרכת, שהבנקים יבצעו על
חשבונם.
על ההתנהלות הממשית מול הבנקים היא פירטה בהרצאה לאוהדי ביטקוין בשנת 2020.
מה שהיה חסר בדיון זה שאיש לא טרח להסביר מדוע דווקא תחום
הקריפטו מעורר חששות כה כבדים במערכת הפיננסית. הסיבה די פשוטה, כל הטכנולוגיה הזו
נוסדה כחלק מחזון ליבטריאני קיצוני, אנטי מדינתי ואנטי דמוקרטי, שבו הכלים
הפיננסיים הם חסינים מהתערבות של בנק מרכזי, רגולטור או בית משפט.
ברשות המסים חיים תחת הרושם שיצליחו לאסוף המון כספים ממחזיקי קריפטו ישראלים. זה אולי הגיוני בעת הנוכחית, כשבועת הקריפטו מתנפחת, אבל הנסיון להכיר ברווחים מקריפטו צפוי להביא לאכזבות בעתיד, מפני שביחד איתו מגיעה האפשרות להכיר גם בהפסדים העתידיים, והם יהיו גדולים מהרווחים. במלים אחרות, לרשות המסים עדיף לקוות שהישראלים שמשקיעים בקריפטו הלכו עד הסוף, ואין להם רווחים מסוג אחר, שכנגדם יהיה אפשר לקזז הפסדים בקריפטו.
הגדיל לספר הלוביסט ניר הירשמן – מנכ"ל פורום חברות
הקריפטו בישראל - כשאמר ש"ישראל הולכת לפספס את אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של
ההיי טק הישראלי ומגרשת אותו במחדלים מידי יום". זאת בזמן שרצוי היה שייאמר
שמדובר בתעשיה פוגענית ביותר, מזהמת סביבה באופן קיצוני, מגדילה פליטות פחמן, שלא
מייצרת דבר פרט למשחקי הימורים והונאות, וסיוע נדיב למגוון רב של סוגי פשע, לרבות סחר
בבני אדם.
לו היה מדובר במכונות מזל או בסחר בסמים באופן גלוי, היה מעט יותר קשה לדמיין נבחרי ציבור שמדברים
בשבח תחומים אלו כבעלי פוטנציאל להיות מנוע צמיחה כלכלית. בסופו של דבר, מדובר
בהישג ללובי הקריפטו, שעשה קרקס מחברי הכנסת ושכנע אותם שמדובר בתעשייה חדשנית
וחיונית, ולא מכשיר שנועד להקל על התחמקות מרשויות החוק וגן עדן לפושעים, תוך הרס הסביבה.
הירשמן המשיך לבקש להסיר עוד חסמים, לרבות "אופציות
לעובדים שממוסות פי 2". אם להישען על הצעת החוק שהגיש ח"כ דן אילוז בעבר בנושא הזה, לא
מדובר בכלל באופציות לעובדים, שממוסות רגיל, אלא בהענקת טוקן קריפטו שחברת הקריפטו המציאה
לעובדים, ובקשה לקבל עליו הקלת מס. דוגמאות ידועות בעולם הן טוקן הקריפטו FTT, מתרמית הקריפטו FTX וטוקן הקריפטו CEL מתרמית הקריפטו CELSIUS. בעצם חברות
הקריפטו מבקשות גם להריץ סחורות קריפטו חסרות ערך בשווקים כאילו יש בהן ערך, גם
לרתום את העובדים למהלך ההרצה וגם לזכות את עובדיהן בהקלת מס.
עד לפני כמה שנים, ישראל נהנתה מ"מנוע הצמיחה
הכלכלי" של תעשיית האופציות הבינאריות, תוך שימוש בישראלים, בעיקר עולים, דוברי שפות שונות, כדי להונות משקיעים קטנים
ברחבי העולם. בסופו של דבר, הכנסת החליטה לאסור בחוק על עיסוק באופציות בינאריות. כך רצוי לעשות גם לקריפטו, ועדיף במוקדם מאשר במאוחר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה